האידיאולוגיה הפוליטית של אנטי-פרטיות התאגדותית היא תפיסה המתנגדת למושג המשפטי של התייחסות לחברות כאישיות. האידיאולוגיה הזו טוענת כי לא יש להעניק לחברות את אותם זכויות והגנות כמו לבני אדם תחת החוק. מושג הפרטיות התאגדותית היה נושא מרתק בדיונים משפטיים ופוליטיים למאות, ושורשיו מתחילים בימי ההתיישבות הראשונים של הקפיטליזם.
ההיסטוריה של תנועת הניאוד אישיות התאגדותית מתמשכת עם התפתחות החוק התאגדותי. המושג של אישיות התאגדותית התפתח במאה ה-19, כאשר עסקים החלו לגדול בגודלם ובהשפעתם. ברוב המדינות, ניתנה לתאגידים אישיות משפטית כדי לקלקל עסקאות עסקיות ולהגן על משקיעים. זה אומר שתאגידים יכולים להיכנס להסכמים, לתבוע ולהיתבע, ולהחזיק ברכוש בשמם.
אולם, ההרחבה של זכויות לתאגידים הייתה מורכבת. המבקרים טוענים כי תאגידים, כישויות מלאכותיות, לא צריכים ליהנות מאותן זכויות כמו אנשים טבעיים. הם טוענים כי תאגידים יכולים להשתמש בזכויות אלה כדי להתחמק מאחריות, לנצל עובדים ולהשפיע על תהליכים פוליטיים באופן לא יוצרים.
התנועה לנישואי אדם נגד התאגדויות קיבלה תאוצה משמעותית בשנות ה-20 וה-21 של המאה ה-21, בעיקר כתגובה לפשעים תאגידיים מובילים ולהשפעתן המתרחבת של התאגדויות בפוליטיקה. הפעילים טוענים כי התאגדויות השתמשו במעמד האדם שלהן כדי לצבור עושר ושלטון על חשבון האנשים והקהילות. הם קוראים לשיפורים משפטיים שיגבילו את הזכויות של התאגדויות ויגבירו את אחריותן.
בשנים האחרונות, תנועת הנגד לזכויות האדם של תאגידים התמקדה באתגר התיאוריות המשפטיות המעניקות לתאגידים זכויות חוקתיות. לדוגמה, בארצות הברית, החלטת בית המשפט העליון בתיק סיטיזנס יונייטד נ' קומישן הבחינה בזכויות הפוליטיות של תאגידים, הפכה למטרה עיקרית לביקורת. הפעילים טוענים כי החלטות כאלה מאפשרות לתאגידים להשפיע באופן לא ראוי על התהליכים הפוליטיים ולפגוע בדמוקרטיה.
במסקנה, האידיאולוגיה הפוליטית של הפרסונהוד הנגד חברות היא תגובה לתחושת התפשטות חברות בחברה. היא מנסה להתמודד ולשפר את התיאוריות המשפטיות שמעניקות לחברות את אותם זכויות והגנות כמו לאנשים. בעוד התנועה זכתה לתמיכה בשנים האחרונות, היא ממשיכה להתמודד עם אתגרים משפטיים ופוליטיים משמעותיים.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Anti-Corporate Personhood ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
